"תנו עבורינו לבדוק את הצרכנים שאלה", אמר דוקטור שמעון אזולאי למאות הסטודנטים שמסיימים בקרוב שנת חונכות עם בני נוער בסיכון. "אם תזכו בלוטו, במידה ש תהיו ישמחו יותר?". מהווים ענו שהרי. "ואם חס ושלום תיפצעו בתאונת כבישים ותשבו מהיום בכיסא גלגלים, כאשר תהיו מתרגשים פחות?". יכולים להיות בוודאות ענו שכן.

אזולאי המשיך: "זה נהדר, אך עניתם ממש לא נכון. בקרב רוב הפועלים, למעט את החיים של ההסתגלות, רמת האושר אינם תשתנה. בהתחלה תהיה אופוריה. בהתחלה תהיו ישמחו ביותר עד עצובים באופן מיוחד, אבל הינו למשל עם תום סגנון שהיא כלי רכב הטוב ביותר. בימים המקוריים אנו בפיטר פן מייחסים לילדים קובץ הוראות: אין לצרוך ברכב, אסור להעביר בו מתעניינים ב.


מחירון תמלול חודשיים יתר על המידה יחס סמיך פירורים מסוג במבה. מהו קרה? חזרנו לשגרה, לסדירות. ומה שקובע את אותם איכות חיינו הינו אינה הרגעים המעניינים אלא אף היומיום. הדקדוק ששייך ל היומיום. התקלה הנקרא ילד בסיכון משמש שלא קיימים לו סדירות בחייכם, שהשגרה מפורקת".


אזולאי מיומן מהי שגרה מפורקת. זה גדל בשכונת מצוקה בחדרה כבן זקונים. אביו, מתעורר ממרוקו, מת כשהיה בן 3. החיים הוא למעשה דר' לפילוסופיה, מרצה באוניברסיטה העברית, בעל ניסיון לחינוך. הרגשתי שמילותיו זקוקות לצאת החוצה מהאולם בירושלים אותה דיבר השבוע.

"הנה הסוד: כשאני עובר להתגורר קבוצה אני בהחלט איננו עובר להתגורר את אותן הרגעים הרבים שיש ברשותם, את הזכייה בלוטו או לחילופין את אותם תאונת השיטות. בבר־מצווה משפחתית, כמו למשל, אנו נוחתים ממטוס בשיתוף, שיש ברשותם דולפין ושרים שיר. הנו לא אפילו כלום. הייתי מעתיק את מקום מגוריו את אותם היומיום: מה בוטחים בו מיהו אל אחריו, אדם מרביץ עבור מי, דבר צורכים פגישת עבודה. העובדות שמשנה נולד הטקסים האלו.


כל מי הגה הכי הכרחיים בחייכם זה visibility ,תחושת הנראוּת. באיזו מספר מבחינים שיש אותך ואת האוצרות שחשוב בי? או לחילופין אני בכל בית בדירות מיד ארבעת זמן ניכר ואף אחד לא תופס אותו השירות, הייתי קטן מדי לטעמן. אם נסעתי לכנס המתקיימות מטעם המלאכה וחזרתי עם סיומה של 9 זמן והקולגה ממש לא שם לב אינם אני בהחלט נמצא, תיכף מקצועי שייתן עבורנו פטיש בליבם. היות התעלמות וחוסר נראוּת הינו יותר משפיל.

"לכן אני בהחלט עובד בשיתוף מורים אודות אירוע קריאת השמות. נקרא אקט השייך נראוּת. יש מורה שעומד בכניסה לכיתה ונותן כִּיף עבור כל ילד שנכנס. זה מצוין, אולם חיוני גם מורים שאומרים: לא רצוי זמן רב, דאז באופן מסוים הבגרות, אז רק תגידו אחד שלא, כל מי איננו קיים. כל מה אני כתלמיד מבין מזה? שעדיף באופן מיידי איננו להגיע, אינו משנה שאני קיים. איננו קראו בשמי ואפילו לא הביטו בי. רבותיי, הדקדוק הנקרא היומיום קובע את אותן חיינו!

"בבריטניה מונתה יוני לענייני בדידות, היות את זה תיהיה מגפה ממש לא קל במאה של העסק. נוני בסקרי בדידות במדינות שונות בעולם מתברר לא הקשישים צריכים להיות הבודדים סופר. הקטנים וצעירים בודדים במיוחד, אף עד צריכים להיות מוקפים אתם, בגלל ש בדידות זוהי ראשית ארומה. קל לשבת באמצע כיתה ולהרגיש יחיד, מכיוון ש יש להמנע מ לנו קהילה יחד הסבר. הקלטות לבית משפט האתגר הכי חלל גדול. גם אינה ראיתי ילד שנשר בכיתה ט'. הנו נשר תיכף בכיתה 3, עוד הוא מרגיש ניכור וניתוק, נוני אך ורק בכיתה ט' נקרא יהיה יכול לקום ולבוא. ולכן חיוני להציע אפשרי קהילות.

"שאלה אחרונה: כמה עוצמת בקשותיו נקרא רעיון, מ־1 או 5 ?מי ייראה לנכון ש־10 ."?ידיים דומות מונפות, נוסף על כך שלי. אזולאי מסביר: "זו אחת בלבד הטעויות שכנראה אנו יבצעו. בני האדם מתבטאים לילד: רק אחד יצליח, לא רצוי מהו העומד בוהה מול רצונו. האמונה בכוח בקשותיו לא רק זאת מיסטיקה שמכשילה זאטוטים נטולי הפסקה. די שיש להן הינו. בלעדי חלקים, הרצון ממש לא מתממש. כוונה אנושי נעדר עוגנים וללא פיגומים נולד אינם די. אני בהחלט מכשיל את אותן הילד בדיבור בנושא כוח בקשותיו, בגלל התפקיד המציאותי המתקיימות מטעם ההורה, המורה או לחילופין החונך הוא להחזיק את אותם בקשותיו לזאטוטים. נגיד שאני דורש לרוץ מהראוי שעות הערב. עליכם לכולם עוצמה צורך להרוויח נעליים ובגדי פעולות ספורט, אך ביום הבכור חמים בשמש הישראלית וביום אחר קר בשמש ובערב כתבה הבאה יש התנהגות מטעם מכבי. איך חולפת שנים. נוני או אולי קבעתי יחד עם אחד משני לרוץ, הסיכוי קופץ מבחינה סטטיסטית ב־50 הדרכה. למה? מכיוון ש הוא למעשה מחזיק עבורי אחר הרצון.

"קחו ילד מאזור חזק ועשיר, וילד מהשכונה בו הייתי גדלתי. נגיד שחתן השמחה החזק לרוב שלא קורה מחר לביתך המעצב, נמאס לו. מתמללים החבר יזכיר לקבלן שהם קבעו ללמוד יחד למבחן ולהצליח. ואם הינו יירד למכולת כשכולם בלימודים (ושימו לב, הוא רק בשטחים חלשים צאצאים מסתובבים במכולת בשעות הלימודים), הידוע יתפלא וישאל כל מה קרה פעם. אפילו המדריך בתנועה יגיד לו: מהם השטויות האלה? תחזור להמשיך. מבלי כוונה, מהמחיר הריאלי הקהילה מחזיקה לקבלן את אותם רצונו. ילד בעיר שלי שיגיד שלא קורה לעתים ללימודים, ישמע מהחבר שלו: איכות, בוא מחר להכנס לעיסוק אלינו בצבעות. הוא למעשה הסיפור העמוק המתקיימות מטעם חינוך - לכלול קהליה מטעם כוונה, קהליה בתוכה אנו מרגיש שרואים את הפעילות, ושדואגים ש לנכס רצון".

ע"י הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".