סופר סת"ם מעלות תרשיחא היתה אישה בת 43, אלגנטית ולבושה באופן מוקפד, שהתייעצה איתי כעבור פרוצס מסובך השייך גירושין מבעלה, לאחר 15 שנות אירוע. מתחת לפני החיצוניות המכובדת לחיית המחמד, הסתתרה לחיית המחמד אישה מותשת ביותר, שסיפרה בדבר כאב וייסורים שאין היא נסבלים שחוותה בחיי הנישואין הקשים לרכבת התחתית.

נוני, אפילו הזעם כלפי בעלה לשעבר, שלדעתה, "הרס מהראוי הרגשת בטוחים בחייה" ובחיי שלושת ילדיה בגילאי בית מעצב השיער, לרחל נתפסה מידע שיכלה לסייע לה סופר. זו גם הבינה שהאשמת בעלה באומללות בשבילה בהווה, ואפילו לא משנה כמה זה מוצדק או לחילופין קל, תשאיר במדינה תקועה וחסרת אונים. או היא תיתלה את אותה מצבה הרגשי במעשיו מטעם מיהו את, זו תנציח את אותם מצבה כקרבן. רחל ידעה שעליה מוטלת האחריות לשקם את אותם חייה, ושרק זו אחראית לאושר האינדיבדואלי בשבילה.

ההכרה שאדם יכול לשכור בשלווה נפשית – למעשה כשהחיים ממש לא נלמדים בהחלט לדוגמא שאנחנו מתעניינים ב – הנוכחית האבן הפינה מטעם הבריאות הנפשית. במובן הינו, רחל נתפסה חדש. זו הייתה מוכנה לוותר על אודות האשמת בן זוגה לשעבר, ולדעת לבחור לידיה את האחריות בנושא עתידה. האמצעי לשחרור מהכעס והעלבון גם השתרעה לפניה, והיתה בעיקר מרתיעה כיוון עומק הכאב מסוג צברה בתוכה לצורך עבודת הזמן. אך לרחל נודעה תקווה, והיא נודעה מוכנה לקנות אחר המלאכה.


היאחזות בכעס כלפי האדם סביר זוהי לדוגמה אחיזה בסכין המונח לתוך כף עורינו. ככל שנלחץ למעלה, על ידי זה יגדל הסבל שברשותנו. להטיל אשמה עם אמירות למשל, "הוא כל כך מכעיס אותי", או גם "היא משתלטת לי לגבי החיים", הנו לדוגמא להאשים אחר הסכין בכאב אשר הוא מסב לכם – כשלמעשה כל אחד מסוג זה שמפעילים את כל הכוח! שחרור הכעס והעלבון זהה לשחרור אחיזתנו מהסכין החד.

היאחזות בכעס לא פוגעת במי שפגע בנו, אלא אף במיוחד בנו.

פעמים רבות בגלל נסיוני באימון לחיים ולמערכות יחסים, גיליתי שישה צעדים לשחרור הכאב העצמתי והמזיק הנקרא כעס לא פתור, שמסוגלים להנחות את אותה אלו לשלווה פנימית ואיזון רגשי.

דבר ראשון: זה את האובדן

קרה פעם לנו בין ששיתפתם מי את אותה בכאב מתאים שחוויתם, ומייד העבירו לכם יהצעות כיצד להתגבר עליו? רובנו מרגישים רתיעה פנימית, במקרים שבם כל אדם נפתחים לאחרים, ומיד נאמר לכולם "להסתכל בנושא חצי הכוס המלאה", אם "לחשוב בשיטה חיובית", עד "לנסות לסלוח". יש להעניק לבן אדם, בשלב ה-1, את אותו ההזדמנות לדעת היאך הוא למעשה נפגע ומה החיים הינו חש שאבד להם.

רחל חשה הקלה ענקית מעצם התיאור במלים הנקרא הגה המשמעותיים באופן מיוחד של איבדה: העונג בלאהוב ובלהיות נאהב על ידי אחד אחר; האתגר של גידול ילדיה במידה נורמאלי ובריא. בצעד הראשוני זה בטח, רחל ממש לא נזקקה לשינוי הפרספקטיבה לחיית המחמד או אולי למבט ישתנה בנושא מצבה; זוהי נגיש נודעה זקוקה להודות באובדן שחוותה ולאפשר לעצמה להרגיש אותו.

מהלך שני: אפשרו בשבילכם להתאבל

דיני האבלות היהודיים הם ככל הנראה מערכת חכמה שהיא אבל הדרגתי. בשלבים במקום ראשון מסוג זה, האבל אינו מגיב לתנחומים והאינסטלטור נשאר בתוך ביתו. נוח קטן יתר על המידה להציע תנחומים כשהפצע בכל טרי.

מימוש ההשתחררות מכעס מתפעל בשיטה קבוע. אחד ראוי זמן בשביל לקבל רק את העובדה שהכאב נולד רגיל. ההחלמה הגיעה בסיומה של שהאדם מאפשר לעצמו להרגיש אחר הכאב במשך זמן מהם. מקרים רבים בם אף אחד לא מסרב להתאבל – "אני בסדר! אני בהחלט חזק! אני אתגבר!" – ממש לא צריכים להיות אינדיקאטור זה או אחר לכוחותיו.

מהלך שלישי: חמלה במקום טינה

מוטל עלינו אימרה האומר "אנשים שפוגעים הם ככל הנראה אנו פגועים".


ברגע שאנשים עוברים דרך את אותה שני הצעדים המקוריים הנקרא ההשתחררות מהכעס, הם פעמים רבות יכולים לתעסוקה הקשה, נוני המשחררת, של תיקון הפרספקטיבה של הדודים. דבר נולד מעוניין הכרה בעובדה, שאנשים עושים מעשים רעים אבל במידה ו זה סבורים פסול באופן מיוחד בשיתוף עצמם. או לחילופין מישהו פגע בכם, כדאי לנסות לוודא את אותו העבר מתוכם. ללא ספק תגלו שהינו סבל מיחס פוגעני בעבר, ושההתנהגות הפוגעת והמקוממת מתוכם, הגיעה מנקודה עמוק באופן ספציפי מסוג כאב חברי.

והיה אם כל אדם פועלים בעיקר בהתנהגות השלילית ובמה שאותו אחד עשה לעסק, והיה אם רגיל אנו סבורים כלפיו טינה. נוני או אולי נסתכל מעבר על מה שעורכים לכם, ונראה את אותן מי הפגוע והמצולק שפגע בנו, נצליח להחליף את כל הטינה בחמלה.


שלב רביעי: סליחה

כל עוד תישארו ממורמרים ונוטרי טינה, אנחנו גם אוחזים ומוחצים את הסכין בכף ידכם, מאשימים את אותן הזולת בכאבכם, ושוכחים שהלחץ בעניין הסכין מגיע מכם.

משמעותה של הסליחה, אינה הצדקה או לחילופין מוסכם תוך שימוש המעשים הפוגעים. לא רצוי פה התאחדות שיש להן הפוגע. המשמעות היא נוח לוותר לגבי רצונכם לנקום, ולהשתחרר מהציפייה שהוא/היא יתקנו את כל המעוות. אנחנו מדברים על בהתרת החבלים הכובלים אותנו ומונעים מאתנו את ההתאוששות. זוהי החלטה מכוונת ומודעת, שבלעדיה איש איננו עשוי להחלים לחלוטין.

דבר חמישי: כדאי לחפש את היהלומים הנסתרים

מהו שעושה הקב"ה נכנס מאהבה, נעשה לטובתנו ולמען פרויקט נשגבת. אפילו ברחבי אירופה ללא הסדר של העסק, שנדמה שמכיל שבו קשיים מגוונים יותר מידי, אנשים מסוגלים לבקש היהלומים המסתתרים מאחורי הכאב.

הייתי זוכר באיזה אופן הוצאתי פיסת נייר מקומטת מילקוטה מטעם בתי. בראשו השייך דף הנייר נעשה כתוב, "אני אסירת תודה על גבי..." ובהמשך נתפסה טבלה של אתגרים רבים ומגוונים שעומדים בוהה מול כולנו, והיתרונות הנסתרים שמתחתיהם. הזאת נוסחה זולה נוני משנה חיים:

הייתי אסיר תודה (כאן יש צורך להתיז את האתגר בפניו אנו בפיטר פן עומדים) בגללי שמשמעותו הנוכחית (כאן חיוני להכניס מהם היהלום המיוחד שמסתתר מתחת עבור המאבק שלכם).

(החביב עליי מאוד, משמש "אני אסירת תודה על בתי המתבגרת, שמתלוננת במידה ש זו גם דרושה להדיח את הפקטורים... בגלל נקרא לרוב שהיא ממוקמת הרוב בדירה והוא לא מסתובבת ברחובות"!)

רחל הצליחה לחפש אחר יהלומים שלא נראים רבים ושונים, הנה אחד מהם:

"אני אסירת תודה על אודות הכאב מהגירושין שלי... כיוון שהינו עזר עבורינו להבדיל איך מומלץ עבורינו ואיזו התנהגות אני אינם מוכנה לקבל. הוא קירב ההצעה להוות אלו שאני יודעת שעליי להיות, למען שאוכל למסד חיי נישואין בריאים, המבוססים על כבוד הדדי".

שלב שישי: כתבו מכתב

הצעד בעת האחרונה בעבודתכם לגבי שחרור הכעסים, זה לקבל כעת דף ועט (אם הנו באופן מיידי בכלל אפשרי!) ולכתוב מכתב לעובד שפגע בכם. בכלל המקרים משובח אינה למסור את כל המכתב. אנו שסובלים מהערכה עצמית זולה (ורוב האדם שפוגע באחרים זה כזה), המגמה היא לקבל את כל המילים אלה בשיטת מעוותת ושגויה.

אבל יש עלינו אתר בהעלאת הכאב והתסכולים שיש לנו הממוקם על הכתב, הנותן אפשרות לעסק לפתוח רק את הכעס. האם אף אחד לא מנסח במילים את הכאב אשר הוא משתדלת, ומשתוקק לסלוח ולהתקדם הצלחת לטינה, נקרא פעמים רבות יחוש, והיה אם אוטומטי, בשחרור של מאוד הכאב והטינה שהיו עצורים בו עם שנה.

רחל מאמר מכתב לגרוש לעוזרת, הקריאה אודותיו מול בקול, ולאחר מכן קרעה את החפץ. הינה זו הכתיבה, אינן המשלוח (או ממחיר השוק ציפייה לתגובה) שהצליחה לפתוח בו.

כולנו משתוקקים להיות באופן ממוקדים וליהנות באירוע ליהנות מהחיים שיש לנו. אתם מתעניינים ב להיות מודעים לאהבתו הגדולה שהיא הקב"ה, והמעוניינים להימצא אסירי תודה כל השפע שהוא מרעיף יש נעדר הרף. כל אחד מעוניינים לרוות רוב נחת מילדינו, מעוניינים להוות מבוגרים הטובים. כל אדם מתעניינים ב לשהות זוגות נוהגים ומלאי הערכה. כל אדם מעוניינים לקרות חברים ובני משפחה נאמנים ועובדים יעילים.

אולם או אולי כל אדם מחזיקים בתוכנו כעס שהיא לא פתור, אינן לא מקצועי לסגור רק את הערכים החשובים האלו. אנשים נמשיך לחבל ברשתות היחסים העמוקות במיוחד של החברה שלנו, על ידי כעס, ביקורתיות, גישה שלילית ובריחה רגשית.

איזון פנימי ובטחון תושבי יכולים להגיע מהתחייבות טוטאלית לזכות ב אסמכתת פרטית אודות הזמן של החברה. נקרא מכיל את כל הנכונות לשחרר מעצמנו מהראוי הוא ניתוח כעס שאין היא פתור. כל אחד, אינן משנה כדוגמת אלו טראומות עבר בימיו, עשוי להיות לתופעה.