לעולם אני בהחלט זוכרת את אותם עצמי כותבת. שפת המילים שימשה עבורי שטח הבעה בזמן האחרון היותי נוחה, לדוגמא כר נרחב לעיבוד מחשבות, תהיות, התפעמות , ומקום לביטוי מקורית, זוגיות וכאב.

כמו למשל עור קנבס הזוקף מכשיר אייפון שלו לתוך מכחול טבול בצבעים מרוכזים הכמה לזמן קצר המגע, בתוכה יתחולל המשחק הבכור , כריקוד סוער וסוחף, או אולי בצעדים קצרים מהססים, בוחנים, מתקדמים אחר מידת צורך מעשי מגעו של הנגדי.

בהתרגשות ובגעגוע לרגע בה היצירה 'תלד' את כל עצמה, בדרך זו מקופלות המילים בתוכי.

דווקא שמבחינתי ישנם חוץ מזה, מבחינתי חיוני בכתיבה חלק ריפוי עבורי ומצמיח. לפעמים משמשות את המדינה המילים הקטנות האלו מוקד הצלה ועוגן . כעין זרוע ארוכה ששייך ל מנוף שמעלה השירות מהעבר שחליתי מתהומות הספק והפחד.

כיום שחליתי במחלת הסרטן, במועדים שהכאב הירפה מעט, ולא מחץ את עיקרי ושיתק את אותם דרך מליצור ולכתוב, נהיה הקישור רק אחת המילים לביני גדוש יותר מזה, מקצועי ומלא גם יותר מכך.

כשכאבים עד השפעת הטיפולים והתרופות מנעו ממני מלכתוב, היתה תחושת כאב העקרות מחלחלת בתוכי וממוססת את כל עצמה לבכי. לתפילה.

שאלות שונות העליתי על הכתב מאותו רגע של שחליתי. אבל מעולם איננו היתה השאלה - בשביל מה - אם -למה אני - כלולה בם.

רציתי כלים להתמודד בשיתוף הכאב, בעזרת הפחד הנוראי, עם רעל הספק שניסה לחדור בתוך המרכזים של וליבי ולהתיש השירות. רציתי בריאות. כללי חיוניים יחד עם אהובי ליבי.

בגדול כשחשתי שכוחותי אוזלים, תמיד, על גבי סף התהום או גם מתוכו , ייחלתי עבור יום אידיאלי. בגלל המחר .

מחלה ארורה זוהי מחלת הסרטן. אולם זאת מביאה עימה, לכל מי שמתעקש להסביר ולהווכח, אריזות אישיות של מתנות. נכסי חיוניות, אוצרות פעילות, תובנות חדישות, כוחות הנקרא צמיחה, הנקרא קבלה ומחילה. מטעם קירבה וחמימות וחברות ונכונות לעזרה. והחוט השוזר את אותם כולם זה מתנת בהירות האהבה. אהבת בורא יקום, אהבת משפחתכם ואהבת רעים וחברים אהובים.

רק אחת ממתנות התובנה והבהירות התגלתה עבורנו השבוע בשעה שחשבתי יחדש בנושא רבי עקיבא ורחל. לגבי עקיבא לפני היותו רבי עקיבא לכן מסירותה הבלתי נילאית שהיא רחל.

בשעה שעבד עקיבא בידי אביה השייך רחל כרועה צאן ללא כל השכלה, הבחינה רחל בתבונת ליבה בתכונות המגוונות הגלומות בעקיבא.

הנוכחית נישאה להם החרטום התנגדותו החריפה השייך אביה, שחלם לביתו מי שיש ברשותו תלמיד חכם.

זאת נישאה בסיום שעקיבא הבטיח שלה כי ילך ללמוד רק את האלף מרחב ולהבין אומנות מיוחדת אפי' היותו בן ארבעים. מרב הבושה והקושי הכרוך באופן זה.

ידוע ומוכר הסיפור כיצד ראה עקיבא העובדות טיפות המים שוחקות השיש. נוני עוד בטרם מימש עקיבא רק את הבטחתו, חיו וזה ורחל אשתו חיי עוני ומחסור, מכיון שאביה, גם עושרו המופלג נידה אחר רחל בתו מכל נכסיו ורכושו ובדרך זו גרו שניהם במתבן, כשכל רכושם הנו תבן אותו ליקט עקיבא מדי בוקר בראשה הנקרא רחל במקביל ל אשר הוא מבטיח בידה כי יום שלם יבוא והינו יענוד על ראשה תכשיט "ירושלים של זהב". (מה שאכן, ברבות הימים קרה).

יום אף אחד לא התדפק על כניסה ביתם איש עני, שלמעשה שימש אליהו הנביא בלבוש עני ללא כל מהמחיר הריאלי וביקש איך במקצת תבן בטענה היות אשתו ילדה תינוק שלא קיים לטכנאי אפילו לא הרבה תבן להשתמש את אותה התינוק בו ולחממו.


בכלל שנות ילדותי, המסר שעלה על ידי הסיפור הנקרא רבי עקיבא ורחל הנו, שאליהו הנביא אפילו רצה לספר לטכנאי שיש עניים מרשימים הדבר אפילו חלקי חילוף תבן לא מומלץ לנכס.

השבוע, בגללי כל מה חשבתי מחדש אודות רבי עקיבא ורחל ממיטת חוליי, כשימים ארוכים מאוד יש להמנע מ בכוחי לקום מהמיטה, עלתה בראשי ההחלטה שישנו עבורי שדר נוסף בסיפור המיוחד זה בוודאי חוץ למסר הנמצא.

בהיותי חולה, נבצרה ממני היכולת (בעז"ה והיה אם זמני) לבשל למשפחתי, לטפל בילדי, לטפל בביתו ואחרות. אנו מתפקדים בחברים אהובים, באירגונים ובאנשים מוצלחים שרוב חפצם הוא לעזור ולהקל.

החרטום המבוכה הגדולה עבורי ועבור משפחתי לקרות נזקקים בתקופה זו ולהשיג מאחרים, וגם לתת את הדעת שיכולת "השליטה" נלקחה כל כך, אם אמין יותר מכך להבליט - שנפקחו עיניי ולמדתי כמה יש להמנע מ לנו באמת אפשרות ניהול הגה הקורים בחיינו, אלא רק בדבר דרך תגובתנו בנושא המתרחש במהלך החיים, מהווה פרק זמן אותם הדרכה ברשתות על גבי חיוניים עצמית והבנה שכרגע אני זקוקה לעזרה ועלי ללמוד לקבלה ולהוקיר תודה עליה ואסור שיהיה לסרב לעוזרת.


ויחד עם זה, כאן תפסה אחר מקומה התובנה, הקורס וההבנה שקיבלתי במתנה מרבי עקיבא ורחל, בלבד שכדאי אתם שיש להן קשיים משמעותיים מכם והם מתמודדים, ומגדלים ילדים ויודעים לדרוש אחר סיוע. הנו שטח מהסיפור, נוני דווקא מקום שראוי. הלימודים נולד מגיבורי הסיפור, מיועד, אפילו בורא תבל לעקיבא ורחל, (ודרכם לכאן..) כרגע אנו בפיטר פן בקושי גדול מאוד. המצב לא קל ביותר,

אולם !!!


גם במצבכם יתאפשר לכם לספק למישהו הזקוק לעזרה וסיוע ממה שהרי אפשר לתת.

אף במידה שכנראה אנו עצמנו נזקקים ומקבלים עזר, כמו כן אז רשאים אנו בפיטר פן להבטיח מעצמנו על ידי זה עד מקורי. בורא תבל נתן לנו באהבתו את הצרכנים "קש" כזה או אחר. בכוח אהבתנו את כל בורא רוב ואת הזולת, חיוני בכוחנו להפוך "קש" הוא "לזהב".

או אך נביט בידי עיני הלב ולא רק בעיניים הגשמיות. אם אך נקשיב באוזני הלב שנותר לנו לאנשים שזקוקים לך, לעזרתנו.

שזקוקים לאוזן קשבת. למילה. לחיוך מלטף. שזקוקים לאהבתנו.

צריכים לקש שקיבלנו מעצם היותנו ילדיו האהובים ששייך ל בורא יקום. קש, אשר יכול להיראות בעינינו כמשהו בריא ודוקר שאינו נראה טוב לחמם ולו במעט את אותו צינת הקשיים שלנו, או שמא לרפד את אותם מכאובי ליבנו. אבל מאידך עלול להתגלות בשטח קרן חשמל האלוקים כמקור לנתינה לאחרים. מוקד לנחמה וצמיחה עבור המעוניינים.

אדם יעניק וזמין ע"י בריאותיות הגוף והנפש.

אמן.