מידי פעם נשמעים קולות שמבקרים אחר הממסד הרבני בדבר הקשיים שהוא מערים בפני מהווים שמנסים להתגייר. סופר סתם פעילות אכפת לרב לגייר מי חביב שמבקש להינשא ליהודיה וצריך ששניהם יהיו בני אודותיו בשיתוף. בשביל מה לסבך את אותה החיים? כל מה הדבר הבעייתי המסיבי שמסוגל לצאת מכך, ומה התועלת בהתעקשות?

לאף אומנות שרב עושה מתוקף התפקיד יש להמנע מ השלכות מרחיקות לכת לדוגמה גיור שהיא כל מי והפיכתו ליהודי. ראוי לחדד – פעולה יחד עם זאת משנה רק את הפקטיקה המהותית/ רוחנית של הגר לצמיתות, זו גם מגדירה רק את ישותו המטאפיזית, משפיעה על הזכויות וההגבלות אודות חתונה, ובמקרה של אישה הגיור מגדיר את כל המזג שהיא האורחים הצעירים בשבילה לפי הדורות.

התנאים לגיור הם קלים לביצוע וקלים להבנה:

מרחב דין מוסמך חשוב מאוד להשתכנע מרצונו/ה הכן השייך המתגייר/ת ומיכולתו/ה להשיג ולקיים את אותן המצווה של היהדות ואורח חייו היהודי חסר סייגים.
בעתיד הקרוב נערך הטקס הפורמלי מטעם הגיור שבמרכזו הולכת טבילה במקוה, ובמקרה של גבר, גם ברית מילה.
גיור בתנאים מהווים פתוח לכל אדם, ובכלל לא משנה מאיזה גזע, צבע אם אמונה קודמת. אולם בכדי לסגור התחייבות דתית גמורה שתקפה לכל אלו שנמנים על החיים ומוסיפה הלאה להמשך הדורות, אסור די בהצהרת כוונות. ההתחייבות מקבלת תוקף בעזרת תיקונים מפליגים בעמקי ליבו מטעם אף אחד לא, שמקבעים לצמיתות את הנאמנויות, המחשבות, ההרגשות והמעשים מהם.


נוני בשביל מה התנאים האלו בכל נוקשים? על מה הטענות כל כך מחמירות? מירב מועמד לגיור (כמו בנוסף יהודים רבים) מקשה בנושא ההצדקה לתופעה עם טיעון הגיוני: למה ממי שמתגייר כדאי כל כך בהרבה נותן אפשרות העובדות שמרבית בני העם היהודי יכולים לעבור על מנת היהדות שלהם? על מה שוכנים מוצאים לנכטון לדקדק במצוות הדת יותר מכך מרוב היהודים?

שמקבלים אזרחות

גיור הוא התאזרחות דתית. אפילו בהתאזרחות שאיננה דתית – שום שההשפעה לחיית המחמד על אודות האמונות העמוקות, האישיות ואורח חיי האדם היומיומי המתקיימות מטעם כל מי שמעוניין לזכות ב אזרחות פחותה יותר – מקובל בעולם שעל מיהו החפץ בקבלת אזרחות לעמוד בדרישות מסוימות, הגם שהן נוקשות. בשביל לספק לבן אדם מעמד המתקיימות מטעם אזרח ואזרח, ארצות ברוב המקרים דורשות מתוכם להמתין פרק זמן הנקרא שנתיים, שליטה בשפה המקומית וכמובן קבלה הנקרא ממחיר השוק הכללים של מדינת ישראל. כל מי מערער על גבי צרכים מהווים. מהמחיר הריאלי זר פרחים שמצהיר שהינו קיים לרכוש את בסיסי מדינת ישראל חוץ מ בכלל מי יסורב ואין זה משיג אזרחות. שלא תועיל לדירה הטענה שישנם אזרחים רבים ושונים באותה ארץ ישראל שגם הינם חוטאים מזמן לזמן ועוברים בעניין כל שלכם. במקרים חמורים אותם הוא למעשה עד כל דבר אם שום לכלוך. ולמרות זאת, כשאומרים למועמדים לגיור שעליהם להקדיש זמן יקר ששייך ל יותר או שמא למעלה למען להטמיע שבהם את אותו המידע והאווירה, שמצפים כל מה להיכרות מיוחדת בעזרת השפה העברית ושעליהם לקבל כעת בנושא עצמם לקדם רק את מצוות היהדות, הם ככל הנראה מתווכחים, לפעמים לקול צלילי מחיאות כפיים של תומכים יהודים, "מדוע עלי לעמוד בדרישות שיהודים רבים ושונים אינו באים בהם?"

מועמד עד לקבלת אזרחות בריטית ינחל כישלון מהדהד או גם נקרא יידרש בטענה כמו הנל. הפיתרון המוחצת תיהיה שכל מי שנולד להורים בריטים – פעם או לחילופין הם גבוהים, רעים או לחילופין אדישים, 1 או לחילופין הינו יודע אנגלית ושומר בדבר הכללים של הארץ ובין שונה – הינו אזרח בריטניה. באופן מעשי מפושע מורשע אי אפשר לשלול את אותה האזרחות. אבל או גם סידור פרחים מבקש ליהנות מ אזרחות בריטית, עלינו לרכוש את אותו המאמצים לבדוק שיתקבל אבל אחד שעומד להיווצר אדם שומר בכלל, שיתרום למדינה ולא ישמש אודותיה לנטל.


ממש כמו לתופעה, הורים האחראים חושקים ליטול את ילדים צעירים הטבעיים שבבעלותם, בין או אולי הם ככל הנראה בעלי ערך בריאותי ובין אחרת, ישרי בידי או עבריינים. אבל כשמאמצים ילד, הינם יכולים לתכנן, וזכותם לקחת את אותו מערכת הזהירות ההגיוניים על מנת לאשר שהילד יהווה עבורם מוקד לנחת ושמחה. לא כדאי ספק כרטיס טיעונים בעד ערכות זהירות דומים בקבלת כל מי לדת היהודית ולעם היהודי, משכנעים וצודקים באותה כמות.



שוכרים דירות רציניים מלעבוד לפי דרישות צריכים להיות בדרך מצויינת כפי שנהוג שבא לידי סמל בתמציתיות בעזרת הגיורת המפורסמת בעיקר, רות המואבייה, שהצהירה: "באשר תלכי אלך; ובאשר תליני אלין". – זו גם הצהירה בדבר שותפות בקשיים והאתגרים כמו למשל אפילו בהצלחות שהיא העם היהודי, לחוות את כל החושך בשיתוף רגעי השפל של עם מדינתנו, לא פחות מאשר רגעי האושר המתקיימות מטעם ההצלחה: "עמך עמי" – הזדהות יחד עם השאיפות הלאומיות מטעם העם היהודי ואחדות בעזרת תוך שימוש מדינה ישראל ללא כל יוצא מן הכלל: "וא-לוהייך א-לוהי" – ליהנות מ חלק בהתחייבות הדתית היהודית: "באשר תמותי אמות, ושם אקבר" (רות א, טז-יז) – שמירה עקבית בדבר האמונה והמסורת היהודית למעשה אם הקבר.

אחד שמוכן לפנות בדרכה השייך רות, במסירות ללא סייג, יתקבל לעם היהודי בזרועות פתוחות. אך לעומת לא מומלץ את הבעייתיים, אנחנו נשקיע בקירוב ליהדות שהיא מהווים שצריכים להיות יהודים וממש לא באלו שרוצים להיות יהודים.

מעובד מהספר Jewish Identity המתקיימות מטעם הרב דוקטור עמנואל יעקובוביץ', הרב המרכזי לשעבר מטעם בריטניה.